פסק-דין בתיק בר"ע 38042-07-13

השופט עמירם רבינוביץ

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת עידית איצקוביץ; ב"ל 17989-09-12), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 12.8.2012, שלא להפעיל בעניינו של המבקש את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי; הוועדה).

2.     הצדדים הודיעו כי הם מסכימים להצעת בית הדין מיום 20.3.2014, לפיה - הדיון יוחזר לוועדה ולוועדת הרשות על מנת שישקלו בשנית את החלטותיהן בעניינו של המבקש בהתאם לכל חלופות תקנה 15; המבקש ובא-כוחו יוזמנו לועדת הרשות לטעון בפניה את טענותיהם בטרם תינתן החלטתה; לאחר קבלת החלטתה של ועדת הרשות בעניינו של המבקש, תזמין הוועדה הרפואית את המבקש ובא-כוחו לטעון בפניה לעניין "עצתה" של ועדת הרשות בקשר לתקנה 15,  ורק לאחר מכן תשקול ותנמק החלטתה. 

3.     הצעה זו הוצעה בהתבסס על כך שלא ניתנה למבקש לכאורה הזדמנות לטעון בפני ועדת הרשות, וגם לא הזדמנות לטעון לגבי "עצת" ועדת הרשות בטרם קיבלה הוועדה את החלטתה בעניין אי הפעלת תקנה 15 בעניינו. וכן בשים לב לכך שהוועדה במקרה זה, לכאורה, "אימצה" את עצת ועדת הרשות מבלי להביע נימוקים עצמאיים משלה, לאי הפעלת תקנה 15 בעניינו של המבקש, מהם ניתן ללמוד על הפעלת שיקול דעתה העצמאי. זאת ועוד, ועדת הרשות  ציינה בנימוקיה בין היתר כי "הוועדה בדעה שהפגיעה אינה מונעת מהתובע לחזור ל חלק מעיסוקיו טרם הפגיעה" (ההדגשה לא במקור, ע.ר). אמירה שמעוררת לכאורה שאלה האם אין מקום להפעיל את תקנה 15 בחלקה.

4.      נוכח הסכמת הצדדים כאמור לעיל, החלטנו לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין ) התשנ"ב-1991.

5.      אשר על כן, אנו מורים על החזרת עניינו של המבקש לוועדה באותו הרכב כאמור, אשר תפעל לפי המפורט בסעיף 2 לעיל.

6.     בנסיבות העניין, ומשההליך הסתיים בהסכמה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ד (01 אפריל 2014), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.